סקירות מערכות מוקדמות ומאוחרת
מהי סריקת מערכות מוקדמת?
סריקת מערכות מוקדמת היא בעצם בדיקת אולטרא סאונד, בה הרופא סורק בקפידה את כל איברי גופו של העובר ומוודא כי הינם תקינים.
משך הבדיקה הינו 20-40 דקות שכן הרופא עובר על איברי העובר ובודק אותם מבחינה מבנית. למרות שבמקרים מסוימים, הסקירה המוקדמת עשויה לרמז גם על חשד למום גנטי (כלומר מצב בו מספר הכרומוזומים או צורתם איננו תקין). חשוב להבין כי סקירת מערכות איננה מיועדת לאבחון מומים כרומוזומליים ולכן אין היא מהווה תחליף לסקר הביוכימי או לדיקור מי שפיר/סיסי שילייה.
מתי מבוצעת בריקת מערכות מוקדמת? סריקת המערכות המוקדמת מבוצעת בשבועות 14-16 של ההריון.
מהלך בדיקת סריקת מערכות מוקדמת ברוב המקרים נעשית הבדיקה דרך הנרתיק. במקרים מסוימים ניתן לבצע את הבדיקה גם דרך הבטן, או בדרך משולבת (גם דרך הנרתיק וגם דרך הבטן). במהלך הבדיקה הרופא יסקור באמצעות
באיזו שיטה מבוצעת סריקת מערכות מוקדמת בשלבים הראשונים של ההריון הבדיקה מבוצעת בגישה ווגינאלית (לדנית) ולעיתים גם בגישה בטנית. הבדיקה נעשית רק על-ידי רופא נשים שהוכשר לבדיקה זו.
מהם היתרונות בסקירת מערכות מוקדמת? • יתרון בביצוע סקירה מוקדמת הוא בכך שניתן לגלות בשלב מוקדם של ההריון את קיומו של מום אנטומי בעובר ואז סיום ההריון הוא קל יותר לביצוע. • סקירת מערכות מוקדמת תאפשר לכם לראות בפעם הראשונה את העובר שלכם “בשידור חי”, ובכך תוכלו להתחיל ללוות את התפתחותו של העובר ולתרום ליצירת הקשר הרגשי עמו.
האם ניתן לזהות בוודאות את מין העובר בסקירת מערכות מוקדמת? ברוב המקרים ניתן לזהות את מין העובר בסקירה המוקדמת. לעתים רחוקות יהיה צורך בזיהוי נוסף בסקירה המאוחרת.
האם כדאי לבצע סקירת מערכות מוקדמת או סקירת מערכות מאוחרת? ההנחה המקובלת היא כי בסקירה מוקדמת ניתן לזהות כ-75% מהמומים המתגלים במהלך סקירת מערכות מורחבת (המתבצעת בשבועות 18-24). ולכן לכל הנשים אשר אינן מעוניינות לערוך בדיקות אולטרא סאונד רבות לעובר ניתן להמתין לסקירה המאוחרת • סקירה מאוחרת מורחבת היא בדיקה משלימה לסקירה המוקדמת. ניתן בבדיקה זו לזהות מומים, שיכולים להתפתח אחרי מועד הסקירה המוקדמת. כלומר, עשיית הסקירה המוקדמת אינה בהכרח פוטרת מעשיית הסקירה המאוחרת ולכן שאלו את עצמכם את השאלות הבאות: האם במידה והסקירה המוקדמת תצא תקינה נעשה בכל זאת סקירת מערכות מאוחרת? האם במידה ונגלה כי 75% מהמומים הניתנים לאבחון בסקירה המוקדמת תקינים נרצה לעשות בכל מקרה את סקירת המערכות המאוחרת? האם עריכת מספר רב של אולטרא סאונד לעובר הכרחית? האם מזיקה?
ולכן על בני-הזוג והרופא המטפל לשקול את מידת נחיצותה של הסקירה המוקדמת.
סקירת מערכות מאוחרת
מוכנה לראות את פרצופו של עוברך כבר בשבועות 19-25?!
זוהי הבדיקה בשבילך.
מהי סקירת מערכות מאוחרת?
סקירת מערכות מאוחרת היא בעצם בדיקת אולטרא סאונד, בה הרופא סורק בקפידה את כל איברי גופו של העובר ומוודא כי הינם תקינים. למרות שבמקרים מסוימים, הסקירה המאוחרת עשויה לרמז גם על חשד למום גנטי (כלומר מצב בו מספר הכרומוזומים או צורתם איננו תקין). חשוב להבין כי סקירת מערכות איננה מיועדת לאבחון מומים כרומוזומליים ולכן אין היא מהווה תחליף לסקר הביוכימי או לדיקור מי שפיר/סיסי שילייה.
מתי מבוצעת סקירת מערכות מאוחרת? סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בשבועות 19-25 של ההריון.
כמה זמן אורכת בדיקת סקירת מערכות מאוחרת? משך הזמן שאורכת סקירת מערכות אינו קבוע ותלוי במידת הפירוט של המערכות, תנוחת העובר, מבנה דופן הבטן של האשה, הצורך להשתמש גם בגישה נרתיקית ועוד. היעד בסקירת מערכות הוא לראות היטב את כל המערכות שהוגדרו מראש, ואם לא ניתן לסיים את הבדיקה בפעם אחת, האשה מוזמנת לבדיקת השלמה במועד אחר סמוך לבדיקה הראשונה.
מה נבדק במהלך סקירת מערכות מאוחרת בסיסית • קוטר דו רקתי של הגולגולת (BPD) • היקף הראש (HC) • היקף הבטן (AC) • אורך עצם ירך אחת (FL)
האיברים והמערכות לבדיקה ולדיווח:
גולגולת ומוח (בחתך רוחבי): צורת הגולגולת בחתך רוחב, מוח קטן וציסטרנה מגנה, החדרים הצדדים במוח והכורואיד פלקסוס, קו האמצע ו- Cavum septi pellucidi (בסקירה מאוחרת).
• פנים: ארובות עיניים, שפתיים.
• חזה: ריאות, מבט 4 מדורי הלב, מוצא העורקים הגדולים.
• בטן: קיבה, כליות, כיס שתן, השרשת חבל הטבור בבטן העובר.
• עמוד שדרה.
• קיום עצמות ארוכות בגפיים העליונות והתחתונות וקיום כפות ידיים ורגליים (לא כולל אצבעות).
• מספר כלי הדם בחבל הטבור.
• מיקום השליה.
• כמות מי השפיר.
• קיום דופק ותנועות.
מה נבדק במהלך סקירת מערכות מאוחרת מורחבת רמת הפירוט של הסקירה בכל מערכת או איבר נתונה לשיקול דעתו של הרופא, בדרך כלל אצל רופאים פרטיים ניתן יהיה להרחיב את סקירת המערכות למתכונת יותר מורחבת אשר תכלול פירוט נוסף:
מבנה מפורט מאד של איזורי המוח השונים עם שימת לב לאותם אזורים שמתפתחים בשלבי ההריון השונים כדוגמת קפלי המוח. מדידת גודלו של המוח הקטן ומבנהו.
יומן של עדשות העיניים
מבנה מדורי הלב ומוצא כלי הדם הראשיים שיוצאים ממנו (אבי העורקים ועורק הריאות הראשי), מסתמי הלב, עורקים וורידים נוספים ומבטים בחתכים נוספים
מבנה השפתיים והחיך הקדמי
שימוש בטכניקת דופלר צבע לבדיקת זרימות דם תקינות ובלתי תקינות בלב
בחינת פרופיל פני העובר והלסת התחתונה
שלמות הסרעפת
מבנה האצבעות, ומנח כפות הרגליים והידיים
אפרכסות האוזניים
הושט, כיס מרה, מעיים
מבנה איבר המין (גם בנקבות)
באיזו שיטה מבוצעת סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת ברוב המקרים בגישה בטנית. במקרים מסוימים, כמו הערכה של אורך צוואר הרחם, נעשית הבדיקה גם באופן נרתיקי.
הטכנולוגיה מאפשרת בנוסף לסקירה הרגילה לערוך גם סקירת אולטרה סאונד תלת ממדית. הסקירה התלת ממדית מאפשרת לצפות באיבריו של העובר בצורה מקיפה יותר. בסקירה זו ניתן לעיתים לצפות אף בפניו של העובר, דבר ההופך את הסריקה לחוויה מרגשת ומרתקת הרבה יותר עבור ההורים. חשוב להדגיש כי סקירה זו אינה מהווה בשום אופן תחליף לסקירה הרגילה, ואינה יכולה לבוא במקומה
האם כדאי לבצע סקירת מערכות מוקדמת או סקירת מערכות מאוחרת?
• ההנחה המקובלת היא כי בסקירה מוקדמת ניתן לזהות כ-75% מהמומים המתגלים במהלך סקירת מערכות מורחבת (המתבצעת בשבועות 18-24). ולכן לכל הנשים אשר אינן מעוניינות לערוך בדיקות אולטרא סאונד רבות לעובר ניתן להמתין לסקירה המאוחרת
• סקירה מאוחרת מורחבת היא בדיקה משלימה לסקירה המוקדמת. ניתן בבדיקה זו לזהות מומים, שיכולים להתפתח אחרי מועד הסקירה המוקדמת. ולכן על בני-הזוג והרופא המטפל לשקול את מידת נחיצותה.
כיום אין כל מחקרים המצביעים על סיכונים או סיבוכים הקשורים ישירות לסקירת המערכות וביצוע בדיקות אולטרה סאונד במהלך הריון. אמנם יש שימוש בגלים בעלי אנרגיה, אולם כמות האנרגיה שלהם נמוכה ואינה אמורה לגרום נזק לאם או לעובר. עם זאת, למרות שאין כל נזק ידוע, אין מומלץ לערוך בדיקות אולטראסאונד בתדירות גבוהה מדי.
האם כדאי לבצע סקירת מערכות מאוחרת דרך קופת החולים או אצל רופא פרטי? רבים מהרופאים המבצעים סקירת מערכות באופן פרטי עובדים גם דרך קופות החולים. אלה הם רופאים מצויינים, אולם יש הבדל בין הבדיקה אותה הם מבצעים דרך קופת החולים לבין בדיקה פרטית. כאשר זוג מבצע סקירת מערכות דרך קופת חולים הוא משלם תשלום נמוך למדי של 100-200 שקלים וזהו כמובן יתרון לא קטן יחסית לעלויות הגבוהות של בדיקות פרטיות. מעבר לתשלום שלכם, קופת החולים תשלם לרופא עוד כ-300-600 שקלים נוספים (תלוי בקופת החולים). לכן הרופא מרוויח מהבדיקה בין 400-700 שקלים בערך לעומת 1800-2200 שקלים בממוצע שהוא גובה בעבור בדיקת סקירת מערכות פרטית. לפיכך, יכול להיות מצב שלרופא שמבצע את הבדיקה דרך קופת החולים, ישנה מוטיבציה מוגברת לערוך את הבדיקה בזריזות, גם אם הוא לא הצליח לראות את כל מערכות העובר. רופא שמבצע את סקירת המערכות באופן פרטי קובע הרבה פחות תורים לבדיקות ולכן יש לו הרבה יותר זמן לתת לכל אישה נבדקת. דבר זה יכול להתבטא הן באיכות הבדיקה והן ביחס שהרופא יכול לתת לזוג הנבדק. במידה והחלטתם ללכת לרופא דרך קופת החולים, שימו לב, כי הוא בודק את כל האיברים המצויים ברשימה שהוזכרה למעלה.
מהי סקירת מערכות שלישית לאחרונה, יותר נשים פונות לסקירת מערכות בשליש השלישי של ההריון. סקירה זו נקראת סקירת מערכות שלישית. בסקירה זו מושם הדגש לאותן מערכות שבהן עלולים לחול שינויים במהלך ההריון מסקירת המערכות המאוחרת עד שבועות 30+, בהנחה שהסקירה המאוחרת (בשליש השני) היתה תקינה ומלאה:
מבנה המוח ובעיקר התפתחות קפלי המוח
מבנה ומרקם הכליות
מרקם הריאות
מדידת העצמות הארוכות של הגפיים
שלמות הסרעפת וקיומם של אברי הבטן מתחת לקו הסרעפת
תנועתיות הגפיים וכפות הידיים
הסקירה השלישית מתבצעת אחרי השבוע ה-30 להריון ע”י רופא המתמחה בכך. ראוי לציין שבבדיקה זו לא מתבוננים בכל המערכות שנבדקות בסקירות הקודמות אלא רק במערכות שעלולים להתפתח בהם מומים מאוחרים. מערכות אלו כוללות לדוגמא את המוח, הכליות, המעיים ועוד. כמובן שאם היו ממצאים חריגים בסקירות הקודמות, הרופא ייתן על כך דגש בסקירת המערכות השלישית. סקירת מערכות שלישית אינה כלולה בסל הבריאות או בביטוחים המשלימים, ומתבצעת אך ורק באופן פרטי.